פסק-דין בתיק ת"ק 004709/05

תביעת התובעת מאת הנתבעת להשיב לה את מלוא תשלום שכר הלימוד ששילמה עבור לימודיה אצל הנתבעת בסך 6,964 ש"ח וכן לפצותה בגין עוגמת נפש שנגרמה לה, לטענתה, בסך 2,000 ש"ח.

אין מחלוקת שהתובעת הודיעה בכתב לנתבעת ביום 3.4.05 על הפסקת לימודיה וכן דרשה מהנתבעת להחזיר לה את שכר הלימוד (ראה נספח ג' לתביעה). יצוין, כי נספח ג' לתביעה נשלח אל הנתבעת בעקבות החלטת הועדה להכרה בלימודים קודמים (להלן: "הועדה") אשר לא מצאה לנכון לפטור את הנתבעת מהשתתפות בקורסים בדיני עבודה, מבוא למיקרו-כלכלה וכן לימודי אנגלית.

לטענת התובעת, שהינה עורכת דין במקצועה, נאמר לה על ידי יועצת הנתבעת, הגב' גלית אורן, במפגש ייעוץ שהתקיים ביום 31.1.05 טרם הרשמתה ללימודים, כי על יסוד גליון הציונים שהמציאה התובעת ובשל התואר הקודם שרכשה, לא תהיה כל בעיה לקבלת הכרה ו/או פטור מקורסים שונים, כמפורט בכתב התביעה.

בעקבות הייעוץ שניתן לתובעת, כאמור לעיל, החליטה התובעת להירשם ביום 3.2.05 למסלול דו-חוגי במקצועות ניהול ומדעי המחשב. באותו מעמד גם שילמה התובעת את שכר הלימוד הנקוב לעיל.

התובעת מייחסת ליועצת ייעוץ רשלני ו/או מוטעה שבעטיו החליטה היא להירשם ללימודים מבלי להמתין לקבלת החלטת הוועדה אשר, בסופו של דבר, לא שעתה לבקשתה של התובעת מלפטור אותה מחלק מהקורסים הנלמדים במסלול הרשמתה והיו חופפים, לטענתה של התובעת, לתכנית לימודיה הקודמים.

הגב' גלית אורן הכחישה בעדותה בפניי כי נתנה לתובעת יסוד להבין כי הוועדה תפטור אותה לבקשתה, מקורסים חופפים.

בקליפת האגוז ניתן לתמצת את סלע המחלוקת שבין הצדדים בשאלה: כלום אכן הודיעה היועצת לתובעת במהלך אותה פגישת ייעוץ כי הוועדה תיעתר לפנייתה של התובעת ותעניק לה הפטורים המבוקשים.

שאלה אחרת הטעונה הכרעה היא, האם בנסיבות כפי שיתוארו להלן, דינה של תביעת התובעת לקבלת החזר שכר הלימוד להידחות מכל וכל.

העובדות:

ביום 27.2.05 החלה התובעת את לימודיה אצל הנתבעת לאחר אותו מפגש ייעוץ, כאמור, אשר בעקבותיו הגישה לוועדה בקשה להכרה בלימודים קודמים וצירפה אליה את גליון הציונים עם מסלול הקורסים אותו עברה לקראת תואר ראשון במשפטים (ראה נספח ד' לכתב ההגנה וכן ת/1).

ביום 28.3.05 נשלחה אל התובעת תשובת הוועדה ולפיה הופטרה היא מלימודים בדיני חוזים והתנהגות ארגונית. יחד עם זאת, לא מצאה הוועדה לפטור את התובעת מלימודים בקורסים בדיני עבודה, אנגלית ומבוא למיקרו-כלכלה (ראה נספח ב' לכתב התביעה).

בעקבות תשובת הוועדה החליטה התובעת להפסיק את לימודיה ודרשה את החזר שכר הלימוד ששילמה (ראה נספח ג' לכתב התביעה).

בכתב התביעה צוין, אגב, בסע' ו' שבו, כי הוועדה לא פטרה את התובעת מקורס בדיני חוזים, הגם שמתשובת הוועדה עולה כי אכן התובעת קיבלה פטור מקורס זה.

במענה לפנייתה של התובעת לביטול הרשמתה ללימודים, כאמור לעיל, הודע לה כי לא ניתן לשנות את החלטת הוועדה והיא רשאית, איפוא, לבצע שינויים בהרשמתה ובתשלום, אם תחפוץ בכך.

מכאן ואילך החלה חליפת מכתבים בין התובעת לבין נציגי הנתבעת, כאשר כל צד מחזיק בעמדותיו ובטענותיו (ראה הנספחים המצורפים לכתב התביעה).

אין מחלוקת שבעקבות אותה חליפת מכתבים, יצרה עם התובעת קשר, ביום 21.4.05, פרופ' יהודית גלעזר, ולפי האמור בנספח י' לכתב התביעה - שעל תוכנו לא נחלקו הצדדים - הודיעה הגב' גלעזר לתובעת כי אושרה לה הכרה, פטור וקבלת נקודות זיכוי בקשר לקורסים מהם ביקשה התובעת לפטור או להכיר בהם.

יצוין, שתפנית חיובית זו בהחלטת הוועדה הייתה מבחינת התובעת מאוחרת ולא תרמה לשינוי החלטתה להפסיק את לימודיה אצל הנתבעת, שכן, לטענת התובעת, היא הפסידה חומר לימודים מאז יום 3.4.05 ועד מועד פנייתה של פרופ' גלעזר אליה.

אינני משוכנע כל עיקר כי הנימוק שהעלתה התובעת (בנספח י' לתביעה), כאמור לעיל, שלא לחזור לספסל הלימודים נשען על אדנים של ממש. נראה לי, כי התובעת, בכשרונה כי רב, יכלה גם יכלה להדביק את החסר בחומר הלימודים, אלא, שככל הנראה, גמרה אומר שלא להמשיך בלימודיה אצל הנתבעת.

עד כאן עיקרי העובדות הרלבנטיות לבירור הפרשה.